פלטפוס (Flat foot)

רובנו בוודאי לא שמים לכך לב ביום-יום ,אך אצל מרבית האנשים ,כף הרגל איננה שטוחה לחלוטין .עצמות המסרק ועצמות כף הרגל מעניקות לה צורה קשתית ,הנתמכת בעור וגידים ,ובכך למעשה מאפשרת לכף הרגל לשאת את כל כובד משקלו של גופנו ,בצורה זקופה ואופטימלית.

אולם ,כ-%15 מאוכלוסיית העולם סובלת מתופעה הנקראת בעולם הרפואה פלטפוס- או בעברית ,כף רגל שטוחה .תופעה זו נגרמת לרוב לאור חוסר ברצועות מסוימות בעקב ,שמונעת מהקשת האורכית ברגל להתייצב ולתפקד כראוי ,קריסתה של הקשת למצב שטוח גורמת לכך שמשקל הגוף לא מאוזן בצורה נכונה בין עצמות כף הרגל ,והזעזועים שנובעים מפעולת הדריכה לא נבלמים .

הפגיעה שנגרמת לגמישות כף הרגל וביציבותה ,מביאה לשחיקה של המפרקים הסובבים את העקב וכאבים המקרינים לברכיים ,לאגן ולגב ,ובמקרים קשים יותר אף להיווצרותם של פצעי לחץ ואף לנכות לאור אובדן הגמישות של כף הרגל .

האם יש לי פלטפוס? כיצד ניתן לדעת?

חשוב להבין כי הפלטפוס הינה תופעה נרחבת, שפעמים רבות איננה מורגשת ולא מפריעה למהלך החיים היומיומי .לכן ,כדי לדעת האם אנו סובלים מפלטפוס ולא מכאב שגרתי וזמני בכף הרגל, הדרך הבסיסית לבדוק זאת היא לבחון את מצבה של קשת כף הרגל .

מבחינה רפואית ,מספיק שחלק קטן מקשת כף הרגל נוגע ברצפה בעת עמידה כדי להגדיר את אותו אדם כלוקה בפלטפוס .כמובן ,שלאור העובדה שמידת חומרתה מתפרשת על סקאלה די רחבה, ההבדלים בתחושה משמעותיים, ובהתאמה דורשים טיפול שונה .

ניתן לחלק את תופעת הפלטפוס במבוגרים לשני סוגים עיקריים .במצב אחד ,הקשת האורכית ברגל לא קיימת בכלל ,כך שמבנה הרגל שטוח לחלוטין- הן בדריכה והן באוויר .

מצב זה נקרא פלטפוס קשיח, והסיכוי לפתח תסמינים מהתקיימותו גבוהים יחסית.

במצב השני ,הקשת האורכית קיימת ומתפקדת עת שהרגל באוויר ,אך בעת הדריכה ,כאשר מלוא כובד משקל הגוף מופעל על כף הרגל ,הרקמות שסביבה קורסות ומביאות אותה למצב שכיבה מלא. מצב זה נקרא פלטפוס גמיש, שבדרך כלל איננו מלווה בתסמינים .

פלטפוס בקרב ילדים

wikimedia.org זכויות יוצרים

שנים הראשונות לחייהם הגוף עוד מתפתח ,וכך גם תופעת הפלטפוס בקרב ילדים הינה שכיחה ביותר ,שכן בחמש השנים הראשונות לחייהם הגוף עוד מתפתח ,וכך גם קשת כף הרגל .בשלב זה ,קשת כף הרגל "מכוסה "בשכבת שומן היוצרת אשליה שמדובר במבנה .שטוח, אולם מדובר בשלב חולף שלאחריו תיווצר הקשת

.לכן ,יש להיזהר מטיפול מוקדם מדי בפלטפוס אצל ילדים .הטיפול הטוב ביותר שניתן להעניק לילדים בשלבים מוקדמים אלו בחייהם פשוט מאוד ,והוא לאפשר להם ללכת יחפים ככל הניתן .מחקרים מראים שהסתובבות ברגליים חשופות מגדילה את הסיכויים שהפלטפוס ייעלם עם הגיל, ואכן במקרים רבים התופעה נעלמת לגמרי עד גיל 6 בערך.

ובכל זאת ,ברגע שמתעורר חשש לפלטפוס אצל ילדים ,אין לזלזל בכך ומומלץ מאוד לפנות מיד לאורתופד מומחה על מנת לוודא שלא קיימת בעיה פיזיולוגית חמורה יותר המצריכה טיפול מידי .

כיצד נזהה פלטפוס אצל ילדים כאשר התופעה אכן מתקיימת ?דרך אחת לאבחון פלטפוס בילדים היא נטייה של הקרסול פנימה ובליטה של עצם העקב החוצה .דרך אחרת הינה לבחון את צורת הנעליים שנועל הילד ;במידה ולאחר נעילת נעליים במשך זמן ממושך ,הנעליים שינו צורתן לצורת הרגל כך שהן נוטות אחת כלפי השנייה, סימן שמדובר בפלטפוס .

תסמיני התופעה

כאמור ,כף הרגל אחראית במידה רבה על יציבות ואיזון המשקל הגוף באופן אידאלי .ככל שהפלטפוס חמור יותר ,כך הכאבים הנגרמים לסובל ממנה חמורים יותר .רבים הסובלים מהתופעה מתלוננים על כאבים בכף הרגל, בעקב, במפרק ובקרסו, ואף לכאבי ברכיים וגב .

אבחון וטיפול בתסמיני הפלטפוס

כאשר אדם סובל מפלטפוס פיזיולוגי ,אין צורך בטיפול ;מדובר במצב בו המראה השטוח של כף הרגל מצביע על כך שהמבנה שלה נצאה בטווח הנורמלי .לכן בדרך כלל ,הטיפול בפלטפוס מתחיל רק כאשר מופיעים תסמינים.

מדובר בפלטפוס פתולוגי ,בו המראה השטוח של כף הרגל מצביע על ליקוי בריאותי שעלול להסלים במידה ולא יקבל טיפול .אבחון הפלטפוס נעשה על ידי אורתופד מומחה ,שיודע לקבוע האם אכן מדובר בפלטפוס פתולוגי .לרוב מדובר בבדיקה פשוטה (מישוש ובחינת הרגל במהלך תנועה) ,אך לעתים יש צורך גם בבדיקות דימות כגון צילומי רנטגן או סריקת CT.

כאשר ניגשים לטיפול בפלטפוס פתולוגי ,כשלב מקדים ,יש לנוח ולבצע פעילויות הדורשות דריכה על הרגל ,דוגמת קפיצה או ריצה ,בעצימות נמוכה יותר על מנת להקל על הכאבים .מנגד ,יש להגביר פעילויות פיזיות אחרות שלא דורשות זאת ,כמו שחייה ,רכיבה על אופניים ואף הליכה (שכן עוצמת הזעזועים שהרגל חווה בעת הליכה ,לעומת ריצה למשל ,הינה נמוכה יותר) .

בנוסף ,מכיוון שכף הרגל נושאת את מלוא משקל הגוף כאמור ,ישנה חשיבות רבה לשמירה על משקל גוף תקין כדי להפחית את מידת הכאב שנוצר מהפלטפוס .ככל שאדם נושא על רגליו משקל רב יותר ,כך הלחץ המופעל עליהן גדול יותר- וזאת גם אם הוא לא סובל מפלטפוס .לכן ,כאשר אדם אכן סובל מתופעה זו, החשיבות בשמירה על  משקל תקין אף גדולה יותר .

טיפול באמצעות מדרסים

אורטופדיים

מעבר לכל אלו ,ישנה קשת רחבה של טיפולים שונים לתופעת הפלטפוס ,כשהנפוץ ביותר הינו טיפול על ידי מדרסים .מדרסים הינם אביזר אורטופדי שמותאם אישית לכף הרגל ,ומוכנס לתוך הנעל .

נוכחותו של המדרס בנעל משנה את הזווית בה מונחת הרגל על הקרקע ,באופן שלמעשה מתקן את העמידה עליה למצב הנכון .בכך ,המדרס מתקן ליקויים בהליכה ,ומשפר את פיזור הלחצים על כף הרגל באמצעות שיפור היציבה ;למעשה ,הוא מחזק את נקודות המגע של כף הרגל עם הקרקע, ומאפשר למעשה להוריד מהעומס המופעל על כף הרגל .

מדרסים הנעשים בהתאמה אישית זהו הטיפול המומלץ והאפקטיבי ביותר להתמודדות עם פלטפוס .הגם שהם לא מרפאים את הפלטפוס ,מדרסים מותאמים אישית לנתוניו של אדם – גובה ,משקל ,סוג הכאבים וסוג הפעילות הגופנית בה הוא עוסק – מסייעים להקל באופן משמעותי על הכאבים הנגרמים מפלטפוס.

חשוב לציין כי ניתן למצוא בחנויות "מדרסי מדף -"כלומר ,מדרסים בעלי מבנה גנרי שמתאימים בעיקר למי שזקוקים למדרסים מטעמי נוחות .אנשים בעלי בעיות אורטופדיות ,דוגמת פלטפוס ,לא יקבלו ממדרסים שכאלו תמיכה מספקת לכף הרגל ,ואלו אף עלולים לגרום להם לנזק אורטופדי .

סוגי המדרסים השונים מותאמים למצבים הרפואיים הדורשים אותם ,כאשר מדרסים רכים מותאמים לחולי סכרת, ומדרסים קשיחים יותר מיועדים לתיקון יציבה והליכה .

לכן ,תהליך יצירת המדרסים האורטופדיים ,כאמור ,הינו אישי לכל אדם .ראשית ,אורטוטיסט מומחה מבצע בדיקה של כף הרגל על מנת לתת אבחנה ראשונית ביחס לבעיה הספציפית שדורשת את המדרסים .לאחר מכן ,נעשית בדיקה ביו-מכנית דינמית לפילוג לחצים ,שמטרתה להתאים את המדרסים באופן מדויק לכף הרגל .בהמשך ,נערכת מדידה מדויקת של כף הרגל במטרה להתאים את מידות המדרסים אליה .

למעשה ,לא מדובר אך ורק במוצר אורטופדי אלא בטיפול מתמשך ,שכן הוא מותאם אישית ובנוסף בעל אחריות שכוללת טיפול עד גמר הכאב ,או פתרון הבעיה (בהתאם לסוג הבעיה ואופן הטיפול שהיא מצריכה) .